תור הזהב של הוליווד

עלייתו ונפילתו של תור הזהב של הוליווד

1931: השנה שהכל השתנה

1931 הייתה שנה של שינוי גדול עבור תעשיית הקולנוע. התרסקות שוק המניות של 1929 והשפל הגדול שלאחר מכן הביאו להפחתת מכירות הכרטיסים, אשר בתורו הובילו לצמצום האולפנים בהפקות הסרטים שלהם. כתוצאה מכך, שחקנים רבים עזבו את הוליווד לניו יורק או לערים אחרות בהן הייתה עבודה כשחקני במה. בתגובה לשינויים ולאתגרים הללו, החלו האולפנים ליצור סרטים רציניים יותר על נושאים חברתיים כמו עוני, שימוש בסמים, פשע, תנאי דיור ושחפת. סרטים מרכזיים בתקופה זו כוללים את "Dr. ג'קיל ומר הייד", "קיסר הקטן", "אויב הציבור" ו"צלקת".

קוד Hays מוצג

קוד הצנזורה הרשמי הראשון הוצג ביולי 1932. הוא נודע כקוד הייז, על שם וויל ה. הייז, נשיא מפיקי ומפיצי הסרטים של אמריקה (MPPDA). הקוד קבע שסרטים צריכים להיות: קוד זה נשאר בתוקף עד תחילת שנות ה-50, כאשר עליית הטלוויזיה הובילה לכך שהכוכבים הגדולים בתעשייה עברו לטלוויזיה. תקופה זו כונתה תקופת "קדם-קוד" בשל תקני הצנזורה הרפויים. למרות הקוד, סרטי Pre-Code עדיין הכילו אלמנטים שהיו מרימים גבות היום. לדוגמה, שימוש בסמים ומין תוארו לעתים קרובות, אם כי בצורה עדינה יותר מאשר בשנים מאוחרות יותר.

1932: השנה הטובה ביותר לסרטי קוד קדם

1932 הייתה אולי השנה הטובה ביותר לסרטי Pre-Code, עם סרטים מפורסמים רבים שנעשו ומספר הולך וגדל של כוכבי קולנוע היגרו לניו יורק. סרטים כמו "מה המחיר הוליווד?", "ההתרסקות", "הפה", "בעלים עיוורים", "גאולה" ו"פרקליט המדינה" כולם תיארו צורות שונות של בעיות חברתיות, כולל התמכרות לסמים, בגידה ועוני. באופן שלא נראה כמותו בסרטים הוליוודיים. בעוד שקוד הייז הוביל למספר מוגבר של סרטים "רציניים" ב-1933, 1932 הייתה השנה האחרונה שבה סרטי Pre-Code באמת היו חופשיים ללכת בדרכם.

1933: שינויים גדולים בפתח

בשנת 1933 הוכנס קוד ההפקה של MPPDA, שהסדיר בקפדנות מה ניתן ומה לא ניתן לתאר על המסך, כיצד לכתוב ביקורת קולנוע ומדוע זה שימושי כולל נושאים כמו בגידה, התאבדות ושימוש בסמים. זה היה הרבה יותר מקיף מקוד הייז. לראשונה, עלילת סרט נבחנה מקרוב ונערכה אם היא מכילה "תוכן בלתי הולם".

1934: שנה טובה מאוד לסרטים

1934 הייתה שנה טובה מאוד לסרטים, כשעדיין נוצרו סרטים רציניים יותר. סרטים כמו "Dr. ג'קיל ומר הייד" ו"טופ האט" תיארו את הצד האפל יותר של הטבע האנושי. בינתיים, "Swing Time" ו"Broadway Melody of 1936" סיפקו לצופים מחזות זמר משעשעים.

1935: יותר המשכיות עם קודנים מראש וקוד הייז

קוד הייז החל להיאכף ביתר שאת ב-1935, בעוד שסרטי Pre-Code החלו להיעלם. סרטים כמו "הבהלה לזהב", "חלום ליל קיץ" ו"קפטן בלאד" תיארו היבטים אפלים יותר של החיים, בעוד מחזות זמר כמו "זיגפלד הגדול" ו"רוקדים בחושך" המשיכו אף הם.

1937: יותר תזוזה ובלבול מתמשכים בהוליווד

בהוליווד ב-1937 חל שינוי מתמשך ובלבול ככל שקוד ההפקה נעשה קפדני יותר. למרות הקוד, נושאים רציניים רבים המשיכו להיחקר בסרטים, כמו מלחמת האזרחים בספרד וגרמניה הנאצית. לדוגמה, "חייו של אמיל זולה", "האדמה הטובה" ו"הדיקטטור הגדול" התמקדו במצבם של אנשים ממוצעים באירופה שסועת המלחמה.

1938: עוד שנה טובה לסרטים ולכוכבים אבל גם המשך של מגמות מ-1937

קוד ההפקה נשאר קפדני ב-1938, בעוד מלחמת האזרחים בספרד וגרמניה הנאצית המשיכו להיחקר בסרטים. עם זאת, היה יותר מגוון וניסויים מבחינת מבנה העלילה, כמו ב"The Amazing Dr. Clitterhouse" ו"You Only Live Once". את הפופולריות של שחקנים מסוימים בתקופה זו ניתן לייחס חלקית לעובדה שרבים מהם נשארו בהוליווד במקום לנסוע לניו יורק כדי לשחק, כפי שרבים מבני דורם עשו. שחקנים רבים שנשארו בהוליווד במהלך שנות ה-30 וה-40 כוללים את בט דייויס, המפרי בוגרט, קתרין הפבורן, קלארק גייבל ואינגריד ברגמן.