מהי ההגדרה של פילם נואר?

מה המשמעות של פילם נואר?

דבר ראשון, אנחנו צריכים לדעת מה זה פילם נואר. ההגדרה של פילם נואר היא סגנון של סיפור חזותי שמשתמש בתאורה נמוכה ובדימויים בעלי ניגודיות גבוהה כדי ליצור מתח ויזואלי ופסיכולוגי כאחד.' המילה 'נואר' היא צרפתית עבור 'שחור' ומתייחסת לעתים קרובות לטון האפל של סרטים מסוג זה. Film Noir הוא ז'אנר של יצירת סרטים שידוע בצילום הקטני שלו, השימוש התכוף בתאורה כהה או צללית ובקו העלילה שעשוי לכלול אלמנטים של מסתורין, רומנטיקה או פשע. המונח "פילם נואר" יושם לראשונה בקולנוע בשפה הצרפתית בשנות הארבעים של המאה הקודמת כדרך לתאר סוג זה של אקספרסיוניזם קולנועי מסוגנן ויזואלית, שהיה מרכיב יסוד בקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני מאז שנות העשרים.

מקורות הסרט נואר

סרט נואר היה בתחילה מונח צרפתי ששימש לתיאור האקספרסיוניזם הקולנועי הדרמטי והמסוגנן של הקולנוע בשפה הצרפתית של שנות הארבעים. הסגנון היה תגובה לפופולריות של מערכת האולפנים ההוליוודית ועלייתה של מערכת הכוכבים. יוצרי קולנוע צרפתים רצו ליצור סגנון קולנועי פחות מסחרי ויותר מונע אמנותית – סגנון שלא נשען על המוסכמות של הקולנוע האמריקאי המיינסטרים. שורשי הפילם נואר עמוקים אפילו יותר מזה. ניתן לייחס את מקורותיו של הסרט נואר לצילום האקספרסיוניסטי הגרמני בשנות ה-20. זה הודגם על ידי יוצרי קולנוע כמו פריץ לאנג ועבודתו על מטרופוליס (1927). הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני התאפיין בשימוש שלו בוויזואליות נועזת ומסוגננת שלעתים קרובות הוצגו על רקע אפלים וצללים. הסגנון החזותי של הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני היה דוגמה לתנועה האמנותית המכונה "מודרניזם". המודרניזם היה תנועה תרבותית שהדגישה חוויה סובייקטיבית, ביטוי אינדיבידואליסטי וחקירה בלתי מוגבלת של האמנויות. המודרניזם הוא זה שניתן לראות בו כמבשר לאסתטיקה המסוגננת של הפילם נואר והדגשת החוויה הסובייקטיבית.

Film Noir Elements

Film Noir מאופיין בסגנון ויזואלי מובהק המשתמש בתאורה כהה ולעתים קרובות נמוכה כדי ליצור גוון מבשר רעות ומבשר רעות. סגנון ויזואלי זה מושג על ידי הגדרת הסרט במסגרות פנימיות או עירוניות בעיקר ושימוש בצילום חשוך ומוצל. הצילום של Film Noir משתמש לעתים קרובות בזוויות מצלמה עמוקות ודרמטיות, עיוות עדשה ותקריבים קיצוניים. זה משמש ליצירת תחושה של קלסטרופוביה, חרדה ורגש מוגבר. האסתטיקה הוויזואלית הכוללת של הפילם נואר מתוארת לעתים קרובות כ"אפלה" ו"מתפרצת". הסרט נואר ידוע גם בשימוש שלו בדימויים סמליים מסוימים ובמוטיבים חזותיים. אחד הסמלים הנפוצים ביותר של הפילם נואר הוא השימוש בצללים. Film Noir משתמש לעתים קרובות בצללים כדי ליצור תחושת חושך ומתח. הצללים שנוצרו בצילום Film Noir הם לא רק מעניינים ויזואלית ומסוגננים, אלא הם גם משמשים ליצירת תחושת אי-נחת אצל הצופה. סמל נפוץ נוסף של הסרט נואר הוא השימוש במעיל גשם או דמות של מישהו שעומד מתחת לפיית גשם. סמל זה משמש לעתים קרובות כדי לייצג את האשמים או המושחתים מבחינה מוסרית. נהוג להשתמש באדם שעומד מתחת לפיית גשם בפילם נואר כדי להראות שהאדם שמתחת לפיה הוא רוצח.

דוגמאות לפילם נואר

הבז המלטזי (1941): סרט זה היה הדוגמה הראשונה לקולנוע נואר. זה במקרה גם אחת הדוגמאות הטובות ביותר לקולנוע נואר. The Maltese Falcon מתרחש באופן בלעדי בסדרה של הגדרות אורבניות ומשתמש בצילום חשוך וצל כדי ליצור אווירה ויזואלית מסוגננת ומאיימת כאחד. הבז המלטזי משתמש בסמלים מסוימים כמו צללים ותמונה של גשם כדי ליצור תחושה של אי נחת ומתח. הבז המלטזי הוא אחת הדוגמאות המשפיעות ביותר לקולנוע נואר. הוא הפך את הסרט נואר לפופולרי כסגנון קולנועי מובהק וקבע את התבנית לסרטים הרבים שילכו בעקבותיו. Double Indemnity (1944): Double Indemnity הוא עוד דוגמה מצוינת לפילם נואר. הסרט הזה מתרחש בעיקר בתוך הבית ומשתמש בצילום קטנטן כדי ליצור אסתטיקה מסוגננת ויזואלית. Double Indemnity משתמש בסמלים מסוימים כמו צללים ותמונת הגשם כדי ליצור גוון מבשר רעות. Double Indemnity גם משתמש במוסכמות מסוימות כמו פלאשבק כדי למסגר את העלילה הראשית. פיצוי כפול הוא דוגמה חשובה לפילם נואר כדוגמה מוקדמת לתת-ז'אנר המותחנים של פילם נואר. לורה (1944): דוגמה מצוינת נוספת לפילם נואר היא לורה. סרט זה יצא לאקרנים בשיא טרנד הפילם נואר בשנות הארבעים. לורה מתרחשת בסביבה אורבנית בעיקרה ומשתמשת בקולנוע צנוע כדי ליצור אסתטיקה מסוגננת ויזואלית. לורה משתמשת מוטיבים ויזואליים מסוימים כמו צללים ותמונת הגשם כדי ליצור גוון מבשר רעות. לורה היא דוגמה חשובה לפילם נואר כדוגמה מוקדמת לתת-ז'אנר הבלשי של פילם נואר.

למה פילם נואר כה אפל?

הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר מתואר לעתים קרובות כ"אפל" ו"מתפרץ". יש כמה סיבות מדוע צילום Film Noir מצולם בתאורה חשוכה וצללית. ראשית, הסגנון הוויזואלי הזה היה חלוץ בקולנוע הצרפתי כחלופה לקולנוע הוליוודי מסחרי ומונחה כוכבים. יוצרי קולנוע צרפתים רצו ליצור סגנון קולנועי פחות מסחרי ויותר מונע אמנותית – סגנון שלא נשען על המוסכמות של הקולנוע האמריקאי המיינסטרים. הסגנון הוויזואלי של הקולנוע הצרפתי צולם לעתים קרובות בתאורה נמוכה כדרך להבחין בינו לבין הוליווד. הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר התפתח גם הוא מהופעת טכניקולור. טכניקולור היה סוג חדש של סרט צבע שהיה בשימוש בהוליווד באותה תקופה. תהליך הטכניקולור היה יקר, ולכן נעשה בו שימוש בעיקר בסרטים עלילתיים. תהליך הטכניקולור שינה את הנוף החזותי של הוליווד. זה הביא לקולנוע חזותיים עזים וצבעוניים שמעולם לא נראו קודם לכן. הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר התפתח בניגוד לסגנון הטכניקולור של הקולנוע ההוליוודי. יוצרי סרטי "פילם נואר" השתמשו בתאורה צנועה ובוויזואליות מסוגננות כדי ליצור סגנון קולנועי מאופק ואמנותי יותר שהתאים יותר לאסתטיקה של הקולנוע הצרפתי.

מורשת הפילם נואר בקולנוע

הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר השפיע רבות על הקולנוע ומחוצה לו. הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר מתואר לעתים קרובות כ"אפל" ו"מתפרץ". אלו הן התכונות החזותיות המקושרות ביותר לפילם נואר. סגנונות חזותיים אלה משמשים לעתים קרובות בצילומי אופנה, סרטוני מוזיקה ופרסומות כדי ליצור אסתטיקה אפלה ועצבנית. הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר השפיע גם על מסורות וז'אנרים רבים אחרים של יצירת קולנוע. הסגנון החזותי של הסרט נואר מצוטט לעתים קרובות כהשפעה חשובה על הסגנון החזותי של הגל החדש הצרפתי. הגל החדש הצרפתי הביא לקולנוע סגנון ויזואלי אוונגרדי יותר. הסגנון הוויזואלי של הפילם נואר השפיע גם על הסגנון הוויזואלי של הגל החדש הצרפתי. הסגנון הוויזואלי של הגל החדש הצרפתי צולם לעתים קרובות בתאורה נמוכה כדרך להבחין בינו לבין הקולנוע ההוליוודי.

סיכום

Film Noir הוא סגנון קולנועי מובהק שידוע בזכות הצילום הנמוך שלו, השימוש התכוף בתאורה חשוכה או צללית, וקו העלילה שעשוי לכלול אלמנטים של מסתורין, רומנטיקה או פשע. המונח "פילם נואר" יושם לראשונה על קולנוע בשפה הצרפתית בשנות הארבעים של המאה הקודמת כדרך לתאר סוג זה של אקספרסיוניזם מסוגנן ויזואלית, שהיה מרכיב עיקרי בקולנוע הגרמני מאז שנות ה-20. מקורותיו של הפילם נואר עמוקים אפילו יותר מזה. ניתן לאתר את שורשיו של הסרט נואר לקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני בשנות ה-20. זה הודגם על ידי יוצרי קולנוע כמו פריץ לאנג ועבודתו על מטרופוליס. הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני התאפיין בשימוש שלו בוויזואליות נועזת ומסוגננת שלעתים קרובות הוצגו על רקע אפלים וצללים. הסגנון החזותי של הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני היה דוגמה למודרניזם. המודרניזם היה תנועה תרבותית שהדגישה חוויה סובייקטיבית, ביטוי אינדיבידואליסטי וחקירה בלתי מוגבלת של האמנויות.