קופר נולד בשנת 1901. כשהיה ילד צעיר עברה משפחתו לניו יורק. שם התגורר קופר עם אמו ואחיו ב-Hell's Kitchen. הוא נאבק לקבלה כנער בשל מראהו הרזה ושלב ההתפתחות הגופנית המגושם שלו. קופר מצא עבודה בבורסת הסחורות של ניו יורק כפקיד. תפקיד זה סיפק לו מכרים שיסייעו לו להבטיח קריירת משחק בעתיד. בסביבה זו, הוא למד על תעשיית הספנות ופיתח כישורים עסקיים מצוינים. כשקופר היה בן 22, הוא חזר הביתה למילווקי עם אמו ואחיו לאחר שאביו נפטר משחפת. הוא החל לעשות אודישן לתפקידים כשחקן עם The Masque Theatre Company, שם גילם את רומיאו בהפקתם של "רומיאו ויוליה".
יסודות הביוגרפיה
לפני שמתעמקים בחייו ובקריירה של גארי קופר, חשוב להבין את המרכיבים המהותיים של ביוגרפיה. ביוגרפיה היא תיאור כתוב על חייו של אדם אחר. ביוגרפיה לא רק מספרת אירועים מרכזיים בחייו של אדם, אלא גם מספקת מידע מפורט על חייו האישיים ומורשתו של אותו אדם. ביוגרפיה צריכה להיכתב בצורה שתאפשר לקוראים להרגיש כאילו הם קוראים על חייהם שלהם. ביוגרפיה נכתבת על אדם מסוים, לא על קבוצה או ארגון. האדם יכול להיות חי או מת. במקרה של אדם שנפטר, ביוגרפיה נכתבת על ידי אדם שהכיר את האדם באופן אישי או חקר את חייו של האדם ביסודיות על ידי קריאת חומרים ביוגרפיים וראיון אנשים שהכירו את האדם.
קריירת משחק מוקדמת
ב-1921 עבר קופר לקליפורניה ובסופו של דבר החל לעבוד באולפני FOX במחלקת הפרסום. בזמן שעבד שם, הוא למד בשיעור משחק והתגלה על ידי נציג פרמאונט פיקצ'רס. פרמאונט חיפשה מישהו שיחליף את השחקן שלוהק לגלם את התפקיד הראשי בסרט "The Virginian". הסטודיו הציע לקופר את התפקיד, והוא נענה בשמחה. בזמן יציאת הסרט לאקרנים ב-1925, הציבור לא הסכים לדמותו של קופר את הווירג'יניאן. האכזבה הזו הובילה לעתיד לא ברור עבור קופר בתעשיית הקולנוע. ב-1926 חזר קופר לניו יורק וחידש את הקריירה שלו כשחקן מניות בברודווי. הופעתו בהצגה "הניצחון של ברברה וורת'" זיכתה אותו בהרבה שבחים. הכרה זו הציתה מחדש את העניין שלו במשחק, והוא החליט להמשיך בה כקריירה במשרה מלאה.
פריצת דרך קולנועית
ב-1930 קיבל קופר חוזה עם פרמאונט פיקצ'רס. הסרט הראשון שלו עם פרמאונט היה "The Vagabond Loafers", שהיה קופה בקופות. פרמאונט החליטה לתת לקופר הזדמנות נוספת ואפשרה לו לצלם מחדש את "הלגיונר". בשנת 1931, פרמאונט הוציאה את "הלגיונר", בכיכובו של קופר בתפקיד הראשי. הסרט זכה להצלחה קופתית וזיכה אותו בשבחים מהמבקרים. לאחר הצלחת הסרט הזה, פרמאונט החליטה לתת לקופר תפקידים ראשיים. שני הסרטים הבאים של קופר, "Up the River" ו-"The Deceptive Douse", היו להיטים גדולים. באותה תקופה, קהל הקולנוע העדיף מלודרמות וסרטי גנגסטרים. עם זאת, פרמאונט פיקצ'רס בחרה לשכור את קופר לככב בקומדיה רומנטית בשם "שיר הנוכלים" בשנת 1933. הסרט לא זכה להצלחה קופתית, אך מנהלי האולפנים החליטו להמשיך וללהק את קופר לקומדיות.
קופר ככוכב
למרות שסרטיו המוקדמים של קופר לא היו הצלחות קופתיות, פרמאונט פיקצ'רס המשיכה ללהק אותו לתפקידים ראשיים. האולפן ייחס את הביצועים הגרועים של סרטיו לז'אנר הסרט שיצא לאקרנים באותה תקופה ולא למשחקו של קופר. אמונה זו הובילה להחלטה ללהק אותו לקומדיות רומנטיות, שהיו הסרטים הפופולריים ביותר באותה תקופה. הקריירה של קופר ככוכבת קומדיה רומנטית הייתה קצרה. במקום להמשיך ללהק אותו לקומדיות רומנטיות, פרמאונט פיקצ'רס החליט לשנות את ז'אנר הקולנוע שלו. האולפן החליט שקופר יתאים לסרטי פעולה. ההחלטה לשנות את ז'אנר הסרטים של קופר הייתה טובה. הוא לוהק לסרטי פעולה, כמו "Beau Geste" ו-"The Lives of a Bengal Lancer", שזכו להצלחה בקופות. בשנים הבאות המשיך האולפן ללהק את קופר בסרטי פעולה, כמו "קניון גן עדן" ו"סיירה". סרטים אלה לא היו מוצלחים כמו סרטי הפעולה הקודמים שלו.
סיכום
התפיסה הציבורית וההצלחה בקופות של סרטיו של קופר השתנו בשנות הארבעים. במהלך העשור הזה, הציבור נמשך לסרטים בעלי נושאים חברתיים. האולפן סירב ללהק את קופר לסרטים שמתארים נושאים חברתיים, כמו "ענבי הזעם". במקום זאת, הם ליהקו אותו לסרטים אסקפיסטיים וקליליים, כמו "למי מצלצל הפעמון". ההעדפה החדשה של הציבור לסרטים עם נושאים חברתיים וההחלטה ללהק את קופר לסרטים אסקפיסטיים הביאו לדעיכת הקריירה שלו. לאחר יציאת סרטו האחרון לאקרנים ב-1952, פרש קופר ממשחק והתמקד בתחומי העניין שלו בתחום מרוצי הסוסים. הוא נפטר בגיל 82 ב-1961.