כאשר אתה מסתכל על הפילמוגרפיה של סטנלי קובריק, כמה נושאים מתחילים להופיע. יש לו כמה סרטים על שחיתות של החברה והפרטים, דמויות שנלכדו במצבים בלתי אפשריים ואנשים שמרגישים לא במקום בעולם. בסרטיו הוא גם מראה שיש לו עניין בעין האנושית, ולעתים קרובות משתמש בה כסמל לייצג משהו או מישהו. אז כשקוראים את ספרו של אנתוני וידלר Architecture and Memory שממנו מגיעים רוב הציטוטים הללו, אין זה מפתיע שרבים מהם קשורים לעבודתו של קובריק כיוצר קולנוע. הבמאים הטובים ביותר יכולים לקחת כל נושא ולהפוך אותו לשלהם. הציטוטים הללו מראים כיצד קובריק השתמש בארכיטקטורה ובזיכרון כהשראה לסרטיו באמצעות חקר העבר, הדת והמדע הבדיוני.
היופי של סטנלי קובריק
2001: אודיסיאה בחלל
סרטו המפורסם ביותר של קובריק הוא אפוס המדע הבדיוני שלו "2001: אודיסיאה בחלל". מתרחש בשנת 2001, הסרט מספר את סיפורם של מחשב בשם HAL 9000 והאסטרונאוטים האנושיים במסע לצדק לאחר שגילו חפץ חייזר על הירח. הסרט ידוע באפקטים החזותיים שלו ובקצב האיטי שלו, שקובריק השתמש בהם כדי להפוך את הסרט למעניין מבחינה ויזואלית ומעורר מחשבה. הסרט מתחיל במונולוג המפורסם "שחר האדם" המציג קבוצת פרימטים על הסוואנה האפריקאית. זה נוצר בהשראת הארכיטקטורה של זיגורטים ומקדשים מצריים ומסופוטמים שראה קובריק בטיול בדרום ספרד שם ביקר בעיר העתיקה קורדובה.
התפוז המכני
סרטו הבא של קובריק הוא סרטו העתידי הדיסטופי "תפוז שעון" המבוסס על ספרו של אנתוני בורגס. זה סיפור על בחור צעיר בשם אלכס שמוביל כנופיית בריונים שנהנית מ"אולטרה-אלימות", אך בסופו של דבר נעצר ונאלץ לעבור סוג חדש של טיפול שנקרא טכניקת לודוביקו. הסרט ידוע בעיקר בזכות הפסקול שלו מאת וונדי קרלוס והדימויים האיקוניים שלו, כולל רצף "Singing in the Rain" שמראה את הפנטזיה ה"אולטרה-אלימה" של אלכס מוחלפת בסצנה מתוך "Singin' in the Rain" בזמן שהוא נאלץ. לצפות בסרט. רצף זה נוצר בהשראת הרעיון שזיכרונותיהם של אנשים הם כמו רצף של תמונות שניתן להפעיל על ידי צלילים או ריחות מסוימים.
הזריחה
סרט האימה העל טבעי של קובריק "הזוהר" מבוסס באופן רופף על הרומן של סטיבן קינג באותו השם. הסיפור עוקב אחר ג'ק טורנס, שמסכים להיות שומר החורף של המלון המרוחק בשם "אוברלוק הוטל" בקולורדו כדי להרוויח מספיק כסף כדי לפרנס את משפחתו. המלון רדוף על ידי רוחות רפאים וג'ק מתחיל לאט לאט לאבד את שפיותו. רבים מהמאפיינים האדריכליים של מלון אוברלוק נוצרו בהשראת ה-Timberline Lodge שקובריק ראה במהלך טיול באורגון. The Timberline Lodge הוא ציון דרך היסטורי שתוכנן בשנות ה-30 על ידי האדריכל והאמן המפורסם WA 'באד' פולגר. המלון ממוקם באמצע יער עבות, מוקף בהרים גבוהים.
בארי לינדון
סרטו הבא של קובריק הוא עוד יצירה תקופתית, הפעם מתרחשת במאה ה-18. "בארי לינדון", מספר את סיפורו של אירי בן המאה ה-18 בשם רדמונד בארי שהופך לחייל אופורטוניסט ומאוחר יותר לאציל שאפתן. הסרט מדהים מבחינה ויזואלית והיה הניסיון הראשון של קובריק ליצור סרט מסוגנן מאוד. הסרט מפורסם בשימוש שלו בתאורה, כאשר המצלמה הוצבה בתוך גלגל ענק מסתובב שהסתובב תוך כדי הצילום ויצר תבניות אור שונות על השחקנים. התלבושות נוצרו גם הן בהשראת הארכיטקטורה של אותה תקופה ונועדו להראות את ההבחנה בין מעמדות חברתיים שונים.
הריסות אתונה
הפרק האחרון של ספרו של וידלר עוסק בסרטו של קובריק שמעולם לא הסתיים בשם "חורבות אתונה", שהיה אמור להיות סרט תיעודי על אדריכלות יוונית מודרנית. הוא נסע ליוון ב-1971 אך בסופו של דבר צילם סרט תיעודי על העיר אתונה. בסרט התיעודי הוא מבקר בפרתנון ובאתרים עתיקים נוספים, שעדיין עומדים על תילם, אך נמצאים במצב מוזנח. מכיוון שהסרט התיעודי מעולם לא הושלם, יש רק תמונות סטילס מהסרט התיעודי המראות את האור הזהוב של השמש ואת האור הכחול של הירח המאיר את המבנים העתיקים.
data-url="https://www.youtube.com/watch?v=kCSvMGbUq_A&pp=ygUf4oCcVGhlIFJ1aW5zIG9mIEF0aGVuc-KAnSBtb3ZpZQ%3D%3D" data-id="kCSvMGbUq_A" data-service="youtube">
צללים ואור
באחד מהפרקים המוקדמים יותר של הספר, וידלר מזכיר את השימוש של קובריק בצללים ובאור כמטאפורה לזיכרון. בקטע מהפרק על "2001: אודיסיאה בחלל" של קובריק, הוא מזכיר כיצד אור שנע לאט על פני שולחן יוצר סדרה של צללים בכיוונים שונים. הוא כותב שזיכרונות הם כמו השולחן ההוא והאור שנע בו לאט. כשהאור נע באיטיות על פני השטח, הזיכרונות מתחילים להופיע ולהיעלם מה שגורם לכל השולחן להיות מכוסה בצללים שונים.
סטנלי קובריק בידור האחים וורנר
סיכום
סרטיו של קובריק חוקרים לעתים קרובות את העבר, כיצד החברה השתנתה לאורך זמן, זיכרון וכיצד היא מושפעת מארכיטקטורה ומאור. סרט המדע הבדיוני שלו "2001: אודיסיאה בחלל" מתחיל עם שחר האדם, בעוד שסרט האימה שלו "הזוהר" מתחיל ב-Timberline Lodge. הוא גם חוקר את הארכיטקטורה העתידנית של "תפוז שעון" ואת הארכיטקטורה המודרנית של "חורבות אתונה". סרטיו מראים את חשיבותה של אדריכלות באופן שבו היא יכולה לעורר או לדכא זיכרונות.